הראשונה לכיפא 17:1-21

וְאִם קוֹרְאִים אַתֶּם אֶל הָאָב, הַשּׁוֹפֵט בְּלִי מַשּׂוֹא פָּנִים לְפִי מַעֲשֵׂי אִישׁ וָאִישׁ, אֲזַי הִתְהַלְּכוּ בְּיִרְאָה בִּימֵי מְגוּרֵיכֶם עֲלֵי אֲדָמוֹת; שֶׁהֲרֵי יוֹדְעִים אַתֶּם כִּי לֹא בְּדָבָר נִשְׁחָת, לֹא בְּכֶסֶף וְלֹא בְּזָהָב, נִפְדֵּיתֶם מִדַּרְכְּכֶם הַתְּפֵלָה שֶׁנְּחַלְתֶּם מֵאֲבוֹתֵיכֶם, כִּי אִם בְּדָם יָקָר שֶׁל שֶׂה תָּמִים שֶׁאֵין בּוֹ מוּם, בְּדָמוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר נוֹדַע מִקֶּדֶם, לִפְנֵי הִוָּסֵד תֵּבֵל, וְנִגְלָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים לְמַעַנְכֶם, אַתֶּם אֲשֶׁר הוֹדוֹת לוֹ מַאֲמִינִים בֵּאלֹהִים שֶׁהֱקִימוֹ מִן הַמֵּתִים וְנָתַן לוֹ כָּבוֹד לְמַעַן תִּהְיֶה אֱמוּנַתְכֶם וְתִקְוַתְכֶם בֵּאלֹהִים.