הראשונה ליוחנן 1:3-10

רְאוּ אֵיזוֹ אַהֲבָה נָתַן לָנוּ הָאָב לְהִקָּרֵא יַלְדֵי אֱלֹהִים! וְאָכֵן כָּךְ אֲנַחְנוּ. מִשּׁוּם כָּךְ הָעוֹלָם אֵינוֹ מַכִּיר אוֹתָנוּ, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הִכִּיר אוֹתוֹ. אֲהוּבַי, עַכְשָׁו יַלְדֵי אֱלֹהִים אֲנַחְנוּ, וְעוֹד לֹא נִגְלָה מַה נִּהְיֶה. יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁבְּהִגָּלוֹתוֹ נִהְיֶה כָּמוֹהוּ, כִּי נִרְאֵהוּ כְּמוֹ שֶׁהוּא. וְכָל מִי שֶׁנִּסְמָךְ עָלָיו בַּתִּקְוָה הַזֺּאת, מְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ כְּפִי שֶׁטָהוֹר הָאֶחָד הַהוּא. כָּל מִי שֶׁחוֹטֵא גַּם עוֹבֵר עַל הַתּוֹרָה; הַחֵטְא הוּא עֲבֵרָה עַל הַתּוֹרָה. אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁהוּא נִגְלָה כְּדֵי לָשֵׂאת אֶת חֲטָאֵינוּ, וּבוֹ אֵין חֵטְא. כָּל הָעוֹמֵד בּוֹ לֹא יֶחֱטָא; כָּל הַחוֹטֵא לֹא רָאָהוּ אַף לֹא יְדָעוֹ. יְלָדַי, אַל יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ: הָעוֹשֶׂה צְדָקָה צַדִּיק, כְּשֵׁם שֶׁהַהוּא צַדִּיק. הָעוֹשֶׂה חֵטְא מִן הַשָּׂטָן הוּא, כִּי הַשָּׂטָן חוֹטֵא מֵרֵאשִׁית. לָזֺאת נִגְלָה בֶּן־הָאֱלֹהִים, לְהָפֵר אֶת פְּעֻלּוֹת הַשָּׂטָן. כָּל הַנּוֹלָד מֵאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ חוֹטֵא, כִּי זַרְעוֹ נִשְׁאָר בּוֹ; וְאֵין הוּא יָכוֹל לַחֲטֺא, כִּי מֵאֱלֹהִים נוֹלַד. בָּזֶה יִוָּדְעוּ יַלְדֵי הָאֱלֹהִים וְיַלְדֵי הַשָּׂטָן: כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה צְדָקָה אֵינֶנּוּ מֵאֱלֹהִים, וְכֵן מִי שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב אֶת אָחִיו.