הראשונה אל הקורינתים 13:9-23

הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי הָעוֹבְדִים בַּקֺּדֶשׁ פַּרְנָסָתָם מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמְשָׁרְתֵי הַמִּזְבֵּחַ נוֹטְלִים אֶת חֶלְקָם מִן הַמִּזְבֵּחַ? כָּךְ גַּם תִּקֵּן הָאָדוֹן, שֶׁהַמַּכְרִיזִים אֶת הַבְּשׂוֹרָה יִחְיוּ מִן הַבְּשׂוֹרָה. בְּרַם אֲנִי לֹא נִצַּלְתִּי דָּבָר מִן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אַף לֹא כָּתַבְתִּי זֺאת כְּדֵי שֶׁלִּי יִהְיֶה כָּךְ. מוּטָב לִי לָמוּת וְשֶׁלֹּא יָשִׂים אִישׁ אֶת תְּהִלָּתִי זוֹ לָרִיק; כִּי כַּאֲשֶׁר אֲנִי מְבַשֵּׂר אֶת הַבְּשׂוֹרָה אֵין לִי מַה לְּהִתְהַלֵּל, שֶׁכֵּן חוֹבָה מֻטֶּלֶת עָלַי וְאוֹי לִי אִם לֹא אֲבַשֵּׂר. אִם מֵרְצוֹנִי אֲנִי עוֹשֶׂה זֺאת, מַגִּיעַ לִי שָׂכָר. אֲבָל אִם לֹא מֵרְצוֹנִי, הֲרֵי שֶׁתַּפְקִיד הֻפְקַד בְּיָדִי; מָה אֵפוֹא שְׂכָרִי? – בָּזֶה שֶׁאֲנִי מְבַשֵּׂר אֶת הַבְּשׂוֹרָה וּמַצִּיעַ אוֹתָהּ בְּלֹא מְחִיר מִבְּלִי לְנַצֵּל אֶת הַזְּכוּת שֶׁיֵּשׁ לִי בַּבְּשׂוֹרָה! אַף כִּי אֵינֶנִּי מְשֻׁעְבָּד לְאִישׁ שִׁעְבַּדְתִּי אֶת עַצְמִי לַכֺּל כְּדֵי לִרְכֺּשׁ אֶת הָרַבִּים. לְמַעַן הַיְּהוּדִים אֲנִי כִּיהוּדִי כְּדֵי לְהַשִּׂיג יְהוּדִים; לְמַעַן הַכְּפוּפִים לַתּוֹרָה אֲנִי כְּמוֹ כָּפוּף לַתּוֹרָה – הֲגַם שֶׁאֵינֶנִּי כָּפוּף לַתּוֹרָה – כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת הַכְּפוּפִים לַתּוֹרָה; לְמַעַן אֵלֶּה שֶׁאֵין לָהֶם תּוֹרָה אֲנִי כְּמוֹ בְּלִי תּוֹרָה – אַף שֶׁאֵינֶנִּי עוֹמֵד בְּלֹא תּוֹרַת אֱלֹהִים בִּהְיוֹתִי כָּפוּף לְתוֹרַת הַמָּשִׁיחַ – כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת אֵלֶּה שֶׁאֵין לָהֶם תּוֹרָה; לְמַעַן הַחַלָּשִׁים אֲנִי חַלָּשׁ כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת הַחַלָּשִׁים; אֲנִי הַכֺּל לְמַעַן הַכֺּל כְּדֵי שֶׁאוֹשִׁיעַ לְפָחוֹת כַּמָּה מֵהֶם. אַךְ אֶת הַכֺּל אֲנִי עוֹשֶׂה בַּעֲבוּר הַבְּשׂוֹרָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי חֵלֶק בָּהּ.