הראשונה אל הקורינתים 1:9-23

הַאִם אֵינֶנִּי חָפְשִׁי? הַאִם אֵינֶנִּי שָׁלִיחַ? הַאִם לֹא רָאִיתִי אֶת יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ? הַאִם אַתֶּם אֵינְכֶם פָּעֳלִי בָּאָדוֹן? אִם לַאֲחֵרִים אֵינֶנִּי שָׁלִיחַ, לָכֶם בְּוַדַּאי שֶׁאֲנִי שָׁלִיחַ, שֶׁהֲרֵי חוֹתַם שְׁלִיחוּתִי אַתֶּם בָּאָדוֹן. תְּשׁוּבָתִי לַמּוֹתְחִים עָלַי בִּקֺּרֶת הִיא זֺאת: הַאֵין לָנוּ רְשׁוּת לֶאֱכֺל וְלִשְׁתּוֹת? הַאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהוֹבִיל אִתָּנוּ אִשָּׁה מַאֲמִינָה, כְּמוֹ לְיֶתֶר הַשְּׁלִיחִים, לַאֲחֵי הָאָדוֹן וּלְכֵיפָא? אוֹ רַק אֲנִי וּבַר־נַבָּא אֵין לָנוּ רְשׁוּת לִהְיוֹת פְּטוּרִים מֵעֲבוֹדָה? מִי מְשָׁרֵת בַּצָּבָא וּמְשַׁלֵּם אֶת כַּלְכָּלָתוֹ שֶׁלּוֹ? מִי נוֹטֵעַ כֶּרֶם וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִפִּרְיוֹ? מִי רוֹעֶה עֵדֶר וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה מִן הֶחָלָב שֶׁל הָעֵדֶר? וְכִי אֲנִי אוֹמֵר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עַל־פִּי בְּנֵי אָדָם? הַאֵין גַּם הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת זֺאת? הֲרֵי בְּתוֹרַת מֺשֶׁה כָּתוּב: " לֹא־תַחְסֺם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ ." הַאִם לַשְּׁוָרִים דּוֹאֵג אֱלֹהִים? אוֹ שֶׁבִּכְלָל לְמַעֲנֵנוּ הוּא אוֹמֵר זֺאת? אָכֵן לְמַעֲנֵנוּ זֶה נִכְתַּב, כְּדֵי שֶׁהַחוֹרֵשׁ יַחֲרֺשׁ בְּתִקְוָה וְהַדָּשׁ יָדוּשׁ בְּתִקְוָה לְהִשְׁתַּתֵּף בַּיְבוּל. אִם זָרַעְנוּ לָכֶם דְּבָרִים רוּחָנִיִּים, מָה רְבוּתָא בְּכָךְ אִם נִקְצֺר דְּבָרִים חָמְרִיִּים מִכֶּם? וְאִם לַאֲחֵרִים יֵשׁ חֵלֶק בַּזְּכוּת עֲלֵיכֶם, הֲלֹא כָּל שֶׁכֵּן לָנוּ? אֲבָל לֹא נִצַּלְנוּ אֶת הַזְּכוּת הַזֺּאת, אֶלָּא סוֹבְלִים אָנוּ הַכֺּל לְמַעַן לֹא נָשִׂים שׁוּם מִכְשׁוֹל לִבְשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ. הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי הָעוֹבְדִים בַּקֺּדֶשׁ פַּרְנָסָתָם מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמְשָׁרְתֵי הַמִּזְבֵּחַ נוֹטְלִים אֶת חֶלְקָם מִן הַמִּזְבֵּחַ? כָּךְ גַּם תִּקֵּן הָאָדוֹן, שֶׁהַמַּכְרִיזִים אֶת הַבְּשׂוֹרָה יִחְיוּ מִן הַבְּשׂוֹרָה. בְּרַם אֲנִי לֹא נִצַּלְתִּי דָּבָר מִן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אַף לֹא כָּתַבְתִּי זֺאת כְּדֵי שֶׁלִּי יִהְיֶה כָּךְ. מוּטָב לִי לָמוּת וְשֶׁלֹּא יָשִׂים אִישׁ אֶת תְּהִלָּתִי זוֹ לָרִיק; כִּי כַּאֲשֶׁר אֲנִי מְבַשֵּׂר אֶת הַבְּשׂוֹרָה אֵין לִי מַה לְּהִתְהַלֵּל, שֶׁכֵּן חוֹבָה מֻטֶּלֶת עָלַי וְאוֹי לִי אִם לֹא אֲבַשֵּׂר. אִם מֵרְצוֹנִי אֲנִי עוֹשֶׂה זֺאת, מַגִּיעַ לִי שָׂכָר. אֲבָל אִם לֹא מֵרְצוֹנִי, הֲרֵי שֶׁתַּפְקִיד הֻפְקַד בְּיָדִי; מָה אֵפוֹא שְׂכָרִי? – בָּזֶה שֶׁאֲנִי מְבַשֵּׂר אֶת הַבְּשׂוֹרָה וּמַצִּיעַ אוֹתָהּ בְּלֹא מְחִיר מִבְּלִי לְנַצֵּל אֶת הַזְּכוּת שֶׁיֵּשׁ לִי בַּבְּשׂוֹרָה! אַף כִּי אֵינֶנִּי מְשֻׁעְבָּד לְאִישׁ שִׁעְבַּדְתִּי אֶת עַצְמִי לַכֺּל כְּדֵי לִרְכֺּשׁ אֶת הָרַבִּים. לְמַעַן הַיְּהוּדִים אֲנִי כִּיהוּדִי כְּדֵי לְהַשִּׂיג יְהוּדִים; לְמַעַן הַכְּפוּפִים לַתּוֹרָה אֲנִי כְּמוֹ כָּפוּף לַתּוֹרָה – הֲגַם שֶׁאֵינֶנִּי כָּפוּף לַתּוֹרָה – כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת הַכְּפוּפִים לַתּוֹרָה; לְמַעַן אֵלֶּה שֶׁאֵין לָהֶם תּוֹרָה אֲנִי כְּמוֹ בְּלִי תּוֹרָה – אַף שֶׁאֵינֶנִּי עוֹמֵד בְּלֹא תּוֹרַת אֱלֹהִים בִּהְיוֹתִי כָּפוּף לְתוֹרַת הַמָּשִׁיחַ – כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת אֵלֶּה שֶׁאֵין לָהֶם תּוֹרָה; לְמַעַן הַחַלָּשִׁים אֲנִי חַלָּשׁ כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת הַחַלָּשִׁים; אֲנִי הַכֺּל לְמַעַן הַכֺּל כְּדֵי שֶׁאוֹשִׁיעַ לְפָחוֹת כַּמָּה מֵהֶם. אַךְ אֶת הַכֺּל אֲנִי עוֹשֶׂה בַּעֲבוּר הַבְּשׂוֹרָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי חֵלֶק בָּהּ.