הראשונה אל הקורינתים ז

ז
תשובות בענין הנישואים
1לְעִנְיַן מַה שֶּׁכְּתַבְתֶּם אֵלַי: "טוֹב לוֹ לְאִישׁ לְהִמָּנַע מֵאִשָּׁה," 2אַךְ מִשּׁוּם הַזְּנוּת – כָּל אִישׁ יִשָּׂא לוֹ אִשָּׁה וְכָל אִשָּׁה יִהְיֶה לָהּ בַּעַל. 3הָאִישׁ יְקַיֵּם אֶת חוֹבָתוֹ לְאִשְׁתּוֹ, וְכֵן גַּם הָאִשָּׁה תְּקַיֵּם אֶת חוֹבָתָהּ לְבַעְלָהּ. 4הָאִשָּׁה אֵין גּוּפָהּ בִּרְשׁוּתָהּ אֶלָּא בִּרְשׁוּת בַּעְלָהּ; כֵּן גַּם הָאִישׁ, אֵין גּוּפוֹ בִּרְשׁוּתוֹ אֶלָּא בִּרְשׁוּת אִשְׁתּוֹ. 5אַל תִּמְנְעוּ אֶת עַצְמְכֶם זֶה מִזֶּה בִּלְתִּי אִם מִתּוֹךְ הַסְכָּמָה לִזְמַן מְסֻיָּם כְּדֵי לְהִתְפַּנּוֹת לִתְפִלָּה. אַחֲרֵי כֵן שׁוּבוּ וְהִתְאַחֲדוּ, פֶּן יְנַסֶּה אֶתְכֶם הַשָּׂטָן בִּגְלַל אִי יְכָלְתְּכֶם לְרַסֵּן אֶת הַיֵּצֶר. 6זֺאת אֲנִי אוֹמֵר בְּדֶרֶךְ שֶׁל רְשׁוּת וְלֹא בְּדֶרֶךְ שֶׁל פְּקֻדָּה. 7מִי יִתֵּן וְכָל הָאֲנָשִׁים יִהְיוּ כָּמוֹנִי, אֶלָּא שֶׁלְּכָל אֶחָד מַתְּנָתוֹ שֶׁלּוֹ מֵאֵת הָאֱלֹהִים, זֶה בְּכֺה וְזֶה בְּכֺה.
8וְאֶל הַפְּנוּיִים וְהָאַלְמָנוֹת אֺמַר: כְּדַאי לָהֶם לְהִשָּׁאֵר כָּמוֹנִי. 9אֲבָל אִם אֵינָם יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת יִצְרָם – שֶׁיִּתְחַתְּנוּ; מוּטָב לָשֵׂאת אִשָּׁה מִלִּבְעֺר בְּתַאֲוָה. 10וְעַל הַנְּשׂוּאִים אֲנִי מְצַוֶּה, וְלֹא אֲנִי כִּי אִם הָאָדוֹן, שֶׁלֹּא תִּפָּרֵד אִשָּׁה מִבַּעְלָהּ – 11אַךְ אִם נִפְרְדָה, שֶׁתִּשָּׁאֵר פְּנוּיָה אוֹ תִּתְפַּיֵּס עִם בַּעְלָהּ – וְאַל יַעֲזֺב אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. 12אֶל הַשְּׁאָר אֲנִי אוֹמֵר, וְלֹא הָאָדוֹן: אִם לְאִישׁ מַאֲמִין יֵשׁ אִשָּׁה בִּלְתִּי מַאֲמִינָה וְהִיא רוֹצָה לְהִשָּׁאֵר אִתּוֹ, אַל יַעֲזֺב אוֹתָהּ. 13וְאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ בַּעַל בִּלְתִּי מַאֲמִין וְהוּא חָפֵץ לְהִשָּׁאֵר אִתָּהּ, אַל תַּעֲזֺב הִיא אוֹתוֹ, 14כִּי הַבַּעַל שֶׁאֵינֶנּוּ מַאֲמִין מְקֻדָּשׁ בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָאִשָּׁה שֶׁאֵינֶנָּה מַאֲמִינָה מְקֻדֶּשֶׁת בְּבַעְלָהּ; אִם לֹא כֵן, בְּנֵיכֶם טְמֵאִים, וְאִלּוּ עַתָּה קְדוֹשִׁים הֵם. 15אֲבָל אִם זֶה שֶׁאֵינֶנּוּ מַאֲמִין נִפְרָד, שֶׁיִּפָּרֵד לוֹ. גַּם הַמַּאֲמִין גַּם הַמַּאֲמִינָה אֵינָם מְשֻׁעְבָּדִים בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה; הֲרֵי לְשָׁלוֹם קָרָא אוֹתָנוּ הָאֱלֹהִים. 16כְּלוּם יוֹדַעַת אַתְּ, אִשָּׁה, אִם תּוֹשִׁיעִי אֶת בַּעְלֵךְ? אוֹ כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה, הַבַּעַל, אִם תּוֹשִׁיעַ אֶת אִשְׁתְּךָ?
דברים שאין צורך לשנות
17כָּל אִישׁ יִחְיֶה אֶת חַיָּיו לְפִי מַה שֶּׁחָלַק לוֹ הָאָדוֹן, לְפִי מַצָּבוֹ כַּאֲשֶׁר קָרָא לוֹ הָאֱלֹהִים. כָּךְ אֲנִי מְצַוֶּה בְּכָל הַקְּהִלּוֹת. 18אִם נִקְרָא הָאִישׁ בְּעֵת הֱיוֹתוֹ נִמּוֹל, אַל יִמְשֺׁךְ לוֹ עָרְלָה. אִם נִקְרָא כְּשֶׁהוּא עָרֵל, אַל יִמּוֹל. 19לֹא הַמִּילָה חֲשׁוּבָה, אַף לֹא הָעָרְלָה, אֶלָּא שְׁמִירַת מִצְווֹת הָאֱלֹהִים. 20יִשָּׁאֵר כָּל אִישׁ בַּמַּעֲמָד שֶׁבּוֹ נִקְרָא. 21אִם נִקְרֵאתָ בְּעֵת הֱיוֹתְךָ עֶבֶד, אַל תִּדְאַג. אֲבָל אִם בִּיכָלְתְּךָ לָצֵאת לַחָפְשִׁי, אַדְּרַבָּא, נַצֵּל זֺאת. 22הֲרֵי עֶבֶד שֶׁנִּקְרָא מִטַּעַם הָאָדוֹן, בֶּן־חוֹרִין הוּא לָאָדוֹן; כֵּן מִי שֶׁנִּקְרָא בִּהְיוֹתוֹ בֶּן־חוֹרִין, עֶבֶד הוּא לַמָּשִׁיחַ. 23בִּמְחִיר נִקְנֵיתֶם; אַל תִּשְׁתַּעְבְּדוּ לִבְנֵי אָדָם. 24אַחַי, אִישׁ אִישׁ בַּמַּעֲמָד שֶׁנִּקְרָא בּוֹ, בּוֹ יַעֲמֺד לִפְנֵי אֱלֹהִים.
בענין הלא־נשואות והאלמנות
25עַל־אוֹדוֹת הַבְּתוּלוֹת אֵין לִי מִצְוָה מֵאֵת הָאָדוֹן, אֲבָל אֲחַוֶּה דַּעְתִּי בְּתוֹר מִי שֶׁזָּכָה, בְּרַחֲמֵי הָאָדוֹן, לִהְיוֹת נֶאֱמָן. 26אֲנִי סָבוּר שֶׁמִּפְּנֵי הַמְּצוּקָה הַנּוֹכְחִית מוּטָב לְאִישׁ לְהִשָּׁאֵר כָּךְ: 27אִם אַתָּה קָשׁוּר לְאִשָּׁה, אַל תְּבַקֵּשׁ לְהַתִּיר אֶת הַקֶּשֶׁר; אִם אֵינְךָ קָשׁוּר לְאִשָּׁה, אַל תְּבַקֵּשׁ לְךָ אִשָּׁה. 28אַךְ אִם תִּקַּח לְךָ אִשָּׁה אֵינְךָ חוֹטֵא. וְהַבְּתוּלָה אִם תִּנָּשֵׂא אֵינֶנָּה חוֹטֵאת, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ לָהֶם צָרוֹת בִּבְשָׂרָם וַאֲנִי חָס עֲלֵיכֶם. 29וְזֺאת אֺמַר לָכֶם, אַחַי: הַזְּמַן דּוֹחֵק. עַל כֵּן יִהְיוּ אֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נָשִׁים כְּאִלּוּ אֵין לָהֶם; 30יִהְיוּ הַבּוֹכִים כְּאִלּוּ אֵינָם בּוֹכִים; הַשְּׂמֵחִים כְּאִלּוּ אֵינָם שְׂמֵחִים; הַקּוֹנִים כְּאִלּוּ אֵינָם בַּעֲלֵי קִנְיָן; 31וְהַנֶּהֱנִים מִן הָעוֹלָם הַזֶּה כְּאִלּוּ אֵינָם נֶהֱנִים מִמֶּנּוּ, כִּי חָלוֹף תַּחֲלֹף צוּרַת הָעוֹלָם הַזֶּה. 32רְצוֹנִי לִמְנֺעַ דְּאָגָה מִכֶּם. מִי שֶׁאֵינוֹ נָשׂוּי דּוֹאֵג לַדְּבָרִים אֲשֶׁר לָאָדוֹן, אֵיךְ יִיטַב בְּעֵינֵי הָאָדוֹן. 33אֲבָל מִי שֶׁנָּשׂוּי דּוֹאֵג לַדְּבָרִים הָאַרְצִיִּים, אֵיךְ יִיטַב בְּעֵינֵי הָאִשָּׁה, 34#ז 34: נ״א: ויש הבדל בין אשת איש לבתולה: האשה שאינה נשואה דואגת לדברים אשר לאדון...וּתְשׂוּמַת לִבּוֹ מְפֻלֶּגֶת. וְהָאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ נְשׂוּאָה, אוֹ הַבְּתוּלָה, דּוֹאֶגֶת לַדְּבָרִים אֲשֶׁר לָאָדוֹן כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה קְדוֹשָׁה הֵן בַּגּוּף וְהֵן בָּרוּחַ. אֲבָל הַנְּשׂוּאָה דּוֹאֶגֶת לַדְּבָרִים הָאַרְצִיִּים, כֵּיצַד תִּיטַב בְּעֵינֵי בַּעְלָהּ. 35זֺאת אֲנִי אוֹמֵר לְטוֹבַתְכֶם, לֹא כְּדֵי לְהַכְבִּיד עֲלֵיכֶם, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתִּתְנַהֲגוּ כַּיָּאוּת וְתִתְמַסְּרוּ לָאָדוֹן בְּאֵין מַפְרִיעַ.
36מִי שֶׁסָּבוּר כִּי אֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה בִּבְתוּלָתוֹ אִם יַעַבְרוּ עָלֶיהָ יְמֵי נְעוּרֶיהָ, וְשֶׁהַדָּבָר הוּא בִּלְתִּי נִמְנָע, יַעֲשֶׂה כִּרְצוֹנוֹ. שֶׁיִּתְחַתְּנוּ; אֵין הוּא חוֹטֵא. 37#ז 37, 38: מאחר שהמילה היוונית ״גמיזון״, בפסוק 38, פירושה הן לשאת אשה והן להשיאה, אפשר שמדובר כאן בבת בתולה. לכן ניתן לתרגם גם כך: 37 אבל איש איתן בדעתו, שאיננו דחוק והוא שולט על רצונו... 38 לפיכך, המשיא את בתולתו טוב עושה, וזה שאינו משיא אותה ייטיב...אֲבָל אִישׁ אֵיתָן בְּדַעְתּוֹ, שֶׁאֵינוֹ שָׁרוּי בְּצֺרֶךְ וְהוּא שׁוֹלֵט עַל רְצוֹנוֹ, אִם הֶחְלִיט בִּלְבָבוֹ לִשְׁמֺר אֶת בְּתוּלָתוֹ – טוֹב יַעֲשֶׂה. 38לְפִיכָךְ, הַנּוֹשֵׂא אֶת בְּתוּלָתוֹ טוֹב הוּא עוֹשֶׂה; וְזֶה שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא אוֹתָהּ יֵיטִיב עוֹד יוֹתֵר לַעֲשׂוֹת.
39הָאִשָּׁה קְשׁוּרָה לְבַעְלָהּ כָּל זְמַן שֶׁהוּא חַי. וְאִם יָמוּת הַבַּעַל, רַשָּׁאִית הִיא לְהִנָּשֵׂא לְמִי שֶׁתִּרְצֶה וּבִלְבַד שֶׁזֶּה יִהְיֶה בָּאָדוֹן. 40וְאוּלָם הִיא תִּהְיֶה מְאֻשֶּׁרֶת יוֹתֵר אִם תִּשָּׁאֵר פְּנוּיָה; זוֹ דַּעְתִּי, וְחוֹשְׁבַנִי שֶׁגַּם בִּי רוּחַ אֱלֹהִים.

הדגשה

שתף

העתק

None

רוצים לשמור את ההדגשות שלכם בכל המכשירים שלכם? הירשמו או היכנסו

YouVersion משתמש בקובצי Cookie כדי להתאים אישית את החוויה שלך. על ידי שימוש באתר שלנו, אתה מקבל את השימוש שלנו בעוגיות כמתואר ב מדיניות הפרטיות שלנו