הראשונה אל הקורינתים 12:6-20

הַכֺּל מֻתָּר לִי, אֲבָל לֹא הַכֺּל מוֹעִיל. הַכֺּל מֻתָּר לִי, אַךְ לֹא אֶשְׁתַּעְבֵּד לְשׁוּם דָּבָר. הַמַּאֲכָל הוּא בִּשְׁבִיל הַכֶּרֶס וְהַכֶּרֶס בִּשְׁבִיל הַמַּאֲכָל, וֵאלֹהִים יְכַלֶּה גַּם אֶת זֶה וְגַם אֶת זֶה. אֲבָל הַגּוּף אֵינוֹ בִּשְׁבִיל הַזְּנוּת, אֶלָּא בִּשְׁבִיל הָאָדוֹן, וְהָאָדוֹן בִּשְׁבִיל הַגּוּף. וֵאלֹהִים הֵקִים לִתְחִיָּה אֶת אֲדוֹנֵנוּ וּבִגְבוּרָתוֹ יָקִים גַּם אוֹתָנוּ. הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁגּוּפֵיכֶם הֵם אֵיבְרֵי הַמָּשִׁיחַ? לְפִיכָךְ, הַאִם אֶקַּח אֶת אֵיבְרֵי הַמָּשִׁיחַ וְאֶעֱשֶׂה אוֹתָם לְאֵיבְרֵי זוֹנָה? חַס וְחָלִילָה! הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי הַדָּבֵק בְּזוֹנָה נִהְיֶה עִמָּהּ לְגוּף אֶחָד? שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר: "וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד." אֲבָל הַדָּבֵק בָּאָדוֹן, רוּחַ אַחַת הוּא אִתּוֹ. הִתְרַחֲקוּ מִן הַזְּנוּת. כָּל חֵטְא שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה הוּא מִחוּץ לְגוּפוֹ, אֲבָל הַזּוֹנֶה חוֹטֵא לְגוּפוֹ שֶׁלּוֹ. הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי גּוּפְכֶם הוּא הֵיכָל שֶׁל רוּחַ הַקֺּדֶשׁ הַשּׁוֹכֶנֶת בְּתוֹכְכֶם, אֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם אוֹתָהּ מֵאֵת אֱלֹהִים, וְכִי אֵינְכֶם שַׁיָּכִים לְעַצְמְכֶם? הֲלֹא בִּמְחִיר נִקְנֵיתֶם, לָכֵן כַּבְּדוּ אֶת אֱלֹהִים בְּגוּפְכֶם.