הראשונה אל הקורינתים 1:6-11

הַאִם מֵעֵז אִישׁ מִכֶּם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ דָּבָר נֶגֶד רֵעֵהוּ, לְהָבִיא אֶת מִשְׁפָּטוֹ לִפְנֵי הָרְשָׁעִים וְלֹא לִפְנֵי הַקְּדוֹשִׁים? הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁהַקְּדוֹשִׁים יִשְׁפְּטוּ אֶת הָעוֹלָם? וְאִם אֶת הָעוֹלָם תִּשְׁפְּטוּ, כֵּיצַד אֵינְכֶם מְסֻגָּלִים לִשְׁפֺּט בָּעִנְיָנִים הַפְּעוּטִים בְּיוֹתֵר? הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁאֲנַחְנוּ נִשְׁפֺּט מַלְאָכִים? כָּל שֶׁכֵּן דְּבָרִים הַשַּׁיָּכִים לְחַיֵּי יוֹם יוֹם! וְהִנֵּה כְּשֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיכֶם עִנְיָנִים שֶׁל חַיֵּי יוֹם יוֹם, דַּוְקָא אֶת הַנִּקְלִים בְּעֵינֵי הַקְּהִלָּה אַתֶּם מוֹשִׁיבִים לְשׁוֹפְטִים. אֲנִי אוֹמֵר זֺאת לְבָשְׁתְּכֶם. וְכִי אֵין בָּכֶם שׁוּם חָכָם שֶׁיָּכוֹל לִשְׁפֺּט בֵּין אִישׁ לְאָחִיו? בִּמְקוֹם זֺאת אָח נִשְׁפָּט עִם אָחִיו, וְזֺאת לִפְנֵי בִּלְתִּי מַאֲמִינִים! בִּכְלָל, בְּעֶצֶם הָעֻבְדָּה שֶׁאַתֶּם תּוֹבְעִים זֶה אֶת זֶה לְמִשְׁפָּט, כְּבָר הִפְסַדְתֶּם. מַדּוּעַ לֹא תְּבַכְּרוּ לִהְיוֹת מְקֻפָּחִים? מַדּוּעַ לֹא תְּבַכְּרוּ לִהְיוֹת נֶעֱשָׁקִים? וְאוּלָם אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם עוֹשִׂים עָוֶל וְעוֹשְׁקִים, וְלַאֲחֵיכֶם אַתֶּם עוֹשִׂים זֺאת! אוֹ שֶׁמָּא אֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי עוֹשֵׂי עָוֶל לֹא יִירְשׁוּ אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים? אַל תִּטְעוּ; לֹא זוֹנִים וְלֹא עוֹבְדֵי אֱלִילִים, לֹא מְנָאֲפִים וְלֹא עוֹשֵׂי זִמָּה וְלֹא יוֹדְעֵי מִשְׁכַּב זָכָר, לֹא גַּנָּבִים וְלֹא חַמְדָנִים, לֹא סוֹבְאִים וְלֹא מְגַדְּפִים וְלֹא חוֹמְסִים יִירְשׁוּ אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים. וְכָאֵלֶּה הָיוּ כַּמָּה מִכֶּם, אֲבָל אַתֶּם רֻחַצְתֶּם, אַתֶּם קֻדַּשְׁתֶּם, אַתֶּם הֻצְדַּקְתֶּם בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּבְרוּחַ אֱלֹהֵינוּ.