הראשונה אל הקורינתים 2:11-16

אַחַי, מְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶתְכֶם עַל שֶׁאַתֶּם זוֹכְרִים אוֹתִי בְּכָל דָּבָר וּמַחֲזִיקִים בַּמָּסֺרֶת שֶׁמָּסַרְתִּי לָכֶם. רְצוֹנִי שֶׁתֵּדְעוּ כִּי רֺאשׁ כָּל אִישׁ הוּא הַמָּשִׁיחַ, וְרֺאשׁ הָאִשָּׁה הוּא הָאִישׁ, וְרֺאשׁ הַמָּשִׁיחַ הוּא אֱלֹהִים. כָּל אִישׁ הַמִתְפַּלֵּל אוֹ מִתְנַבֵּא וְרֺאשׁוֹ מְכֻסֶּה, מְבַזֶּה הוּא אֶת רֺאשׁוֹ. וְכָל אִשָּׁה הַמִּתְפַּלֶּלֶת אוֹ מִתְנַבֵּאת בְּגִלּוּי רֺאשׁ, מְבַזָּה אֶת רֺאשָׁהּ; שֶׁכֵּן כָּמוֹהָ כְּמִי שֶׁגֻּלַּח שְׂעַר רֺאשָׁהּ. אִם רֺאשׁ הָאִשָּׁה אֵינוֹ מְכֻסֶּה, אֲזַי גַּם רָאוּי שֶׁיִּגָּזֵז שְׂעַר רֺאשָׁהּ. אֲבָל אִם בּוּשָׁה הִיא לְאִשָּׁה לִגְזֺז אוֹ לְגַלֵּחַ אֶת שְׂעָרָהּ, שֶׁתִּתְכַּסֶּה. הָאִישׁ אָמְנָם אֵינוֹ חַיָּב לְכַסּוֹת אֶת רֺאשׁוֹ, מִהְיוֹתוֹ צֶלֶם אֱלֹהִים וּכְבוֹדוֹ, אַךְ הָאִשָּׁה הִיא כְּבוֹד הָאִישׁ; כִּי אֵין הָאִישׁ מִן הָאִשָּׁה, אֶלָּא הָאִשָּׁה מִן הָאִישׁ; גַּם, הָאִישׁ לֹא נִבְרָא לְמַעַן הָאִשָּׁה, כִּי אִם הָאִשָּׁה לְמַעַן הָאִישׁ. מִשּׁוּם כָּךְ חוֹבָה שֶׁתִּהְיֶה מָרוּת עַל רֺאשׁ הָאִשָּׁה מִפְּנֵי הַמַּלְאָכִים. וְאוּלָם בָּאָדוֹן אֵין הָאִשָּׁה בְּלִי תְּלוּת בָּאִישׁ וְאֵין הָאִישׁ בְּלִי תְּלוּת בָּאִשָּׁה, כִּי כְּשֵׁם שֶׁהָאִשָּׁה מִן הָאִישׁ כֵּן גַּם הָאִישׁ נוֹלַד מִן הָאִשָּׁה, וְהַכֺּל מֵאֱלֹהִים. שִׁפְטוּ אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם: הֲיָאֶה לְאִשָּׁה לְהִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים בְּגִלּוּי רֺאשׁ? כְּלוּם הַטֶּבַע עַצְמוֹ אֵינוֹ מְלַמֵּד אֶתְכֶם שֶׁאִם לָאִישׁ שֵׂעָר אָרֺךְ הֲרֵי זֶה לִבְזוּתוֹ? אֲבָל הָאִשָּׁה אִם יֵשׁ לָהּ שֵׂעָר אָרֺךְ הֲרֵי זֶה לְכָבוֹד לָהּ, כִּי נִתַּן לָהּ הַשֵּׂעָר לִכְסוּת. וְאִם מִישֶׁהוּ מִתְכַּוֵּן לְהִתְוַכֵּחַ, לָנוּ אֵין מִנְהָג כָּזֶה, אַף לֹא לִקְהִלּוֹת אֱלֹהִים.