הראשונה אל הקורינתים 23:10-33

הַכֺּל מֻתָּר, אַךְ לֹא הַכֺּל מוֹעִיל; הַכֺּל מֻתָּר, אַךְ לֹא הַכֺּל בּוֹנֶה. אִישׁ אַל יְבַקֵּשׁ אֶת טוֹבַת עַצְמוֹ אֶלָּא אֶת טוֹבַת זוּלָתוֹ. אִכְלוּ כָּל מַה שֶּׁנִּמְכָּר בַּשּׁוּק וְאַל תִּשְׁאֲלוּ שׁוּם שְׁאֵלָה שֶׁל מַצְפּוּן, כִּי לַיהוה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ . אִם יַזְמִינְכֶם אִישׁ בִּלְתִּי מַאֲמִין וּרְצוֹנְכֶם לָלֶכֶת אֵלָיו, אִכְלוּ כָּל מַה שֶּׁיֻּגַּשׁ לָכֶם וְאַל תִּשְׁאֲלוּ שׁוּם שְׁאֵלָה שֶׁל מַצְפּוּן. אֲבָל אִם מִישֶׁהוּ יֺאמַר לָכֶם: "זֶה נִזְבַּח לֶאֱלִיל", אַל תֺּאכְלוּ לְמַעַן הָאִישׁ שֶׁהוֹדִיעַ לָכֶם וּלְמַעַן הַמַּצְפּוּן. מַצְפּוּן, אֲנִי אוֹמֵר – לֹא זֶה שֶׁלְּךָ אֶלָּא שֶׁל הָאַחֵר, שֶׁכֵּן לָמָּה שֶׁתִּשָּׁפֵט חֵרוּתִי עַל־יְדֵי מַצְפּוּנוֹ שֶׁל אַחֵר? אִם אֲנִי מְבָרֵךְ וְאוֹכֵל לָמָּה שֶׁיְּדֻבַּר בִּי רָעוֹת בִּגְלַל מַה שֶּׁאֲנִי מְבָרֵךְ עָלָיו? וּבְכֵן אִם תֺּאכְלוּ אוֹ תִּשְׁתּוּ, אוֹ כָּל מַה שֶּׁתַּעֲשׂוּ – עֲשׂוּ אֶת הַכֺּל לְמַעַן כְּבוֹד אֱלֹהִים. אַל תִּהְיוּ מִכְשׁוֹל לֹא לַיְּהוּדִים וְלֹא לַגּוֹיִם וְלֹא לִקְהִלַּת אֱלֹהִים, כְּדֶרֶךְ שֶׁגַּם אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת רָצוּי לְכֻלָּם בְּכָל דָּבָר וְאֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ אֶת טוֹבָתִי אֲנִי, אֶלָּא אֶת טוֹבַת הָרַבִּים לְמַעַן יִוָּשְׁעוּ.