הראשונה אל הקורינתים 10:1-17

אַחַי, אֲנִי מַפְצִיר בָּכֶם בְּשֵׁם אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ שֶׁתִּהְיוּ כֻּלְּכֶם תְּמִימֵי דֵעִים בְּמוֹצָא פִּיכֶם וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ פִּלּוּגִים בֵּינֵיכֶם, אֶלָּא עִמְדוּ מְאֻחָדִים לְגַמְרֵי בְּאוֹתָהּ מַחֲשָׁבָה וּבְאוֹתָהּ דֵּעָה. אַחַי, נִמְסַר לִי מֵאֵת בְּנֵי מִשְׁפַּחַת כְּלוֹאָה שֶׁיֵּשׁ מְרִיבוֹת בֵּינֵיכֶם. אֲנִי מִתְכַּוֵּן לְכָךְ שֶׁכָּל אֶחָד מִכֶּם אוֹמֵר: "אֲנִי שַׁיָּךְ לְשָׁאוּל", אוֹ "אֲנִי לְאַפּוֹלוֹס", "אֲנִי שֶׁל כֵּיפָא", "וַאֲנִי שֶׁל הַמָּשִׁיחַ". וּבְכֵן, הַאִם הַמָּשִׁיחַ הִתְפַּלֵּג? הַאִם שָׁאוּל נִצְלַב בַּעַדְכֶם? אוֹ לְשֵׁם שָׁאוּל נִטְבַּלְתֶּם? תּוֹדָה לָאֵל שֶׁלֹּא הִטְבַּלְתִּי אִישׁ מִכֶּם זוּלַת קְרִיסְפּוֹס וְגָיוֹס, פֶּן יֺאמַר מִישֶׁהוּ כִּי לִשְׁמִי נִטְבַּלְתֶּם. אָמְנָם הִטְבַּלְתִּי גַּם אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל סְטֶפָנַס. מִלְּבַד אֵלֶּה, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם הִטְבַּלְתִּי אִישׁ; כִּי הַמָּשִׁיחַ לֹא שְׁלָחַנִי לְהַטְבִּיל, אֶלָּא לְבַשֵּׂר אֶת הַבְּשׂוֹרָה – לֹא בְּחָכְמַת מִלִּים, פֶּן יִהְיֶה לָרִיק צְלַב הַמָּשִׁיחַ.