Adnodau Beiblaidd Poblogaidd o לוקס כג

Rhanna

אָמַר יֵשׁוּעַ: "אָבִי, סְלַח לָהֶם, כִּי אֵינָם יוֹדְעִים מַה שֶּׁהֵם עוֹשִׂים." וְהֵם חִלְּקוּ אֶת בְּגָדָיו לְאַחַר שֶׁהִפִּילוּ גּוֹרָלוֹת.

הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לְךָ, הַיּוֹם תִּהְיֶה אַתָּה אִתִּי בְּגַן־עֵדֶן."

וְעוֹד אָמַר: "יֵשׁוּעַ, אָנָּא זְכֺר אוֹתִי כַּאֲשֶׁר תִּכָּנֵס לְמַלְכוּתְךָ."

וְיֵשׁוּעַ קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: "אָבִי, בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי ", וְנָפַח אֶת רוּחוֹ.

כְּשֶׁבָּאוּ אֶל הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא גָּלְגֺּתָּא צָלְבוּ אוֹתוֹ שָׁם עִם הַפּוֹשְׁעִים, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֺאלוֹ.

בְּעֵרֶךְ בְּשָׁעָה שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה בַּצָּהֳרַיִם הִשְׂתָּרֵר חֺשֶׁךְ עַל כָּל הָאָרֶץ עַד הַשָּׁעָה שָׁלוֹשׁ. הַשֶּׁמֶשׁ חָשְׁכָה וּפָרֺכֶת הַהֵיכָל נִקְרְעָה לִשְׁנַיִם.

כְּשֶׁרָאָה שַׂר הַמֵּאָה אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ נָתַן כָּבוֹד לֵאלֹהִים בְּאָמְרוֹ: "בֶּאֱמֶת, הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה צַדִּיק!"