מרקוס א

יוחנן המטביל והטפתו

1תְּחִלַּת בְּשׂוֹרַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בֶּן־אֱלֹהִים. 2כַּכָּתוּב בִּישַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא:

"הִנְנִי שֺׁלֵחַ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וּפִנָּה דַרְכֶּךָ.

3 קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יהוה, יַשְּׁרוּ מְסִלּוֹתָיו."

4יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל הוֹפִיעַ בַּמִּדְבָּר כְּשֶׁהוּא מַכְרִיז עַל טְבִילָה שֶׁל תְּשׁוּבָה לְשֵׁם סְלִיחַת חֲטָאִים. 5יָצְאוּ אֵלָיו כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה וְכָל אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם וְהוּא הִטְבִּיל אוֹתָם בִּנְהַר הַיַּרְדֵּן בִּהְיוֹתָם מִתְוַדִּים עַל חֲטָאֵיהֶם.

6יוֹחָנָן הָיָה לָבוּשׁ שְׂעַר גְּמַלִּים וְחָגוּר חֲגוֹרַת עוֹר בְּמָתְנָיו, וּמַאֲכָלוֹ חֲגָבִים וּדְבַשׁ הַיַּעַר. 7הִכְרִיז יוֹחָנָן וְאָמַר: "הִנֵּה חָזָק מִמֶּנִּי בָּא אַחֲרַי, אֲשֶׁר אֵינֶנִּי רָאוּי לְהִתְכּוֹפֵף וּלְהַתִּיר אֶת שְׂרוֹךְ נְעָלָיו. 8אֲנִי הִטְבַּלְתִּי אֶתְכֶם בְּמַיִם, אַךְ הוּא יַטְבִּיל אֶתְכֶם בְּרוּחַ הַקֺּדֶשׁ."

טבילת ישוע והניסיון

9בַּיָּמִים הָהֵם בָּא יֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת אֲשֶׁר בַּגָּלִיל וְיוֹחָנָן הִטְבִּילוֹ בַּיַּרְדֵּן. 10בָּרֶגַע שֶׁעָלָה מִן הַמַּיִם רָאָה אֶת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחִים וְאֶת הָרוּחַ יוֹרֶדֶת עָלָיו בִּדְמוּת יוֹנָה. 11יָצָא קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם: "אַתָּה בְּנִי אֲהוּבִי, בְּךָ חָפַצְתִּי." 12מִיָּד הוֹצִיאָה אוֹתוֹ הָרוּחַ אֶל הַמִּדְבָּר, 13וּבַמִּדְבָּר שָׁהָה אַרְבָּעִים יוֹם כְּשֶׁהַשָּׂטָן מְנַסֶּה אוֹתוֹ. הוּא הָיָה שָׁם עִם הַחַיּוֹת, וְהַמַּלְאָכִים שֵׁרְתוּהוּ.

ישוע מתחיל את שליחותו בגליל

14אַחֲרֵי שֶׁהֻסְגַּר יוֹחָנָן בָּא יֵשׁוּעַ לַגָּלִיל וְהִכְרִיז אֶת בְּשׂוֹרַת הָאֱלֹהִים בְּאָמְרוֹ: 15"מָלְאָה הָעֵת וּקְרֵבָה מַלְכוּת אֱלֹהִים! שׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה וְהַאֲמִינוּ בַּבְּשׂוֹרָה!"

ישוע קורא לארבעה דייגים

16כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַל שְׂפַת יָם הַגָּלִיל רָאָה אֶת שִׁמְעוֹן וְאֶת אַנְדְּרֵי אֲחִי שִׁמְעוֹן פּוֹרְשִׂים רְשָׁתוֹת בַּיָּם, כִּי דַּיָּגִים הָיוּ. 17אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "לְכוּ אַחֲרַי וְאֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם לְדַיָּגֵי אֲנָשִׁים." 18מִיָּד עָזְבוּ אֶת הָרְשָׁתוֹת וְהָלְכוּ אַחֲרָיו. 19הוּא הָלַךְ קְצָת הָלְאָה וְרָאָה אֶת יַעֲקֺב בֶּן־זַבְדַּי וְאֶת יוֹחָנָן אָחִיו וְהֵם בַּסִּירָה מְתַקְּנִים אֶת הָרְשָׁתוֹת. 20מִיָּד קָרָא לָהֶם. הֵם עָזְבוּ אֶת זַבְדַּי אֲבִיהֶם בַּסִּירָה עִם הַשְּׂכִירִים וְהָלְכוּ אַחֲרָיו.

גירוש רוח טמאה

21אַחֲרֵי בּוֹאָם אֶל כְּפַר נַחוּם מִהֵר לְהִכָּנֵס בְּשַׁבָּת לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְלִמֵּד שָׁם. 22הִשְׁתּוֹמְמוּ הָאֲנָשִׁים עַל הוֹרָאָתוֹ, כִּי הָיָה מְלַמֵּד אוֹתָם כְּבַעַל סַמְכוּת וְלֹא כַּסּוֹפְרִים. 23אוֹתָהּ עֵת נִמְצָא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אִישׁ וּבוֹ רוּחַ טְמֵאָה. צָעַק הָאִישׁ וְאָמַר: 24"מַה לָּנוּ וּלְךָ יֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת? בָּאתָ לְהַשְׁמִיד אוֹתָנוּ! אֲנִי יוֹדֵעַ מִי אַתָּה – קְדוֹשׁ הָאֱלֹהִים!"

25יֵשׁוּעַ גָּעַר בָּרוּחַ וְאָמַר: "שִׁתְקִי וּצְאִי מִמֶּנּוּ!"

26זִעְזְעָה הָרוּחַ הַטְּמֵאָה אֶת הָאִישׁ, צָעֲקָה בְּקוֹל גָּדוֹל וְיָצְאָה מִמֶּנּוּ. 27הַכֺּל הִשְׁתּוֹמְמוּ וְשָׁאֲלוּ זֶה אֶת זֶה: "מַה זֶּה? מָה הַתּוֹרָה הַחֲדָשָׁה הַזֺּאת? גַּם עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת הוּא מְצַוֶּה בְּסַמְכוּת וְהֵן נִשְׁמָעוֹת לוֹ!"

28עַד מְהֵרָה יָצָא שִׁמְעוֹ בְּכָל אֵזוֹר הַגָּלִיל.

ריפוי חולים רבים

29הֵם יָצְאוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וְנִכְנְסוּ מִיָּד לְבֵיתָם שֶׁל שִׁמְעוֹן וְאַנְדְּרֵי. גַּם יַעֲקֺב וְיוֹחָנָן בָּאוּ אִתָּם. 30הוֹאִיל וַחֲמוֹתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן שָׁכְבָה קוֹדַחַת מֵחֺם דִּבְּרוּ אֵלָיו בְּנוֹגֵעַ אֵלֶיהָ. 31הוּא נִגַּשׁ, הֶחֱזִיק בְּיָדָהּ וְהֵקִים אוֹתָהּ. הַחֺם סָר מִמֶּנָּה וְהִיא שֵׁרְתָה אוֹתָם.

32בָּעֶרֶב, עִם שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ, הֵבִיאוּ אֵלָיו אֶת כָּל הַחוֹלִים וַאֲחוּזֵי הַשֵּׁדִים. 33כָּל הָעִיר נֶאֶסְפָה אֶל פֶּתַח הַבַּיִת 34וְהוּא רִפֵּא רַבִּים שֶׁהָיוּ חוֹלִים בְּמַחֲלוֹת לְמִינֵיהֶן; גַּם שֵׁדִים רַבִּים גֵּרֵשׁ וְלֹא הִנִּיחַ לַשֵּׁדִים לְדַבֵּר מִפְּנֵי שֶׁהִכִּירוּהוּ.

ישוע יוצא למסע הטפה

35בַּבֺּקֶר הַשְׁכֵּם, בְּעוֹד חֺשֶׁךְ, קָם וְיָצָא אֶל מָקוֹם שׁוֹמֵם וְהִתְפַּלֵּל שָׁם. 36שִׁמְעוֹן וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ יָצְאוּ בְּעִקְּבוֹתָיו 37וּמָצְאוּ אוֹתוֹ. אָמְרוּ לוֹ: "הַכֺּל מְחַפְּשִׂים אוֹתְךָ!"

38אָמַר לָהֶם: "בּוֹאוּ נֵלֵךְ אֶל הָעֲיָרוֹת הַקְּרוֹבוֹת וַאֲבַשֵּׂר גַּם שָׁם, כִּי לְשֵׁם כָּךְ יָצָאתִי." 39הָלַךְ וּבִשֵּׂר בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת בְּכָל הַגָּלִיל וְגֵרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים.

ריפוי איש מצורע

40בָּא אֵלָיו אִישׁ מְצֺרָע וְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו. הוּא כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְאָמַר לוֹ: "אִם תִּרְצֶה תּוּכַל לְטַהֵר אוֹתִי." 41בְּרֺב רַחֲמָיו הוֹשִׁיט יֵשׁוּעַ אֶת יָדוֹ, נָגַע בּוֹ וְאָמַר אֵלָיו: "רוֹצֶה אֲנִי! הִטָּהֵר!" 42בְּאוֹתוֹ רֶגַע סָרָה מִמֶּנּוּ הַצָּרַעַת וְהוּא נִטְהַר. 43יֵשׁוּעַ הִזְהִיר אוֹתוֹ וּמִהֵר לְשַׁלֵּחַ אוֹתוֹ. 44אָמַר אֵלָיו: "רְאֵה, אַל תַּגִּיד דָּבָר לְאִישׁ. בְּרַם לֵךְ הֵרָאֵה אֶל הַכֺּהֵן וְהַקְרֵב לְטָהֳרָתְךָ אֶת אֲשֶׁר צִוָּה מֺשֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם."

45אַךְ הוּא יָצָא וְהִרְבָּה לְהַכְרִיז וּלְהָפִיץ בָּרַבִּים אֶת הַדָּבָר, עַד אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ לֹא הָיָה יָכוֹל עוֹד לָבוֹא אֶל עִיר בְּגָלוּי אֶלָּא הָיָה נִשְׁאָר מִחוּץ לָעִיר בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹמְמִים; וּמִכָּל מָקוֹם בָּאוּ אֵלָיו.

Currently Selected:

מרקוס א: תנ״ך ומודרני

Highlight

Copy