מתי כד
כד
ישוע מנבא חורבן וצרות
1בְּצֵאתוֹ מִבֵּית הַמִּקְדָשׁ לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ נִגְּשׁוּ תַּלְמִידָיו לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת בִּנְיְנֵי הַמִּקְדָּשׁ. 2הֵגִיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "רוֹאִים אַתֶּם אֶת כָּל אֵלֶּה? אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא תִּשָּׁאֵר פֺּה אֶבֶן עַל אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תֻּפַּל אַרְצָה." 3כַּאֲשֶׁר יָשַׁב עַל הַר הַזֵּיתִים נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַתַּלְמִידִים לְבַדָּם וְאָמְרוּ: "הַגֵּד נָא לָנוּ מָתַי יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה וּמַה הוּא אוֹת בּוֹאֲךָ וְקֵץ הָעוֹלָם?" 4הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ, 5כִּי רַבִּים יָבוֹאוּ בִּשְׁמִי וְיֺאמְרוּ 'אֲנִי הַמָּשִׁיחַ' וְיַתְעוּ רַבִּים. 6וְאַתֶּם עֲתִידִים לִשְׁמֺעַ מִלְחָמוֹת וּשְׁמוּעוֹת מִלְחָמָה. שִׂימוּ לֵב, אַל תִּבָּהֲלוּ; כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת הַדָּבָר הַזֶּה, וּבְכָל זֺאת עוֹד לֹא בָּא הַקֵּץ. 7גּוֹי יָקוּם עַל גּוֹי וּמַמְלָכָה עַל מַמְלָכָה וְיִהְיוּ רָעָב וּרְעִידוֹת אֲדָמָה בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, 8אַךְ כָּל אֵלֶּה רֵאשִׁית הַצָּרוֹת. 9אָז יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לָרוֹדְפִים וְיַהַרְגוּ אֶתְכֶם וְתִהְיוּ שְׂנוּאִים עַל כָּל הַגּוֹיִים בִּגְלַל שְׁמִי. 10רַבִּים יִכָּשְׁלוּ בְּאוֹתָהּ עֵת וְיַסְגִּירוּ זֶה אֶת זֶה וְיִשְׂנְאוּ זֶה אֶת זֶה. 11נְבִיאֵי שֶׁקֶר יָקוּמוּ וְיַתְעוּ רַבִּים, 12וּמֵאַחַר שֶׁתִּרְבֶּה הַהֶפְקֵרוּת תִתְקָרֵר אַהֲבַת רַבִּים. 13אֲבָל הַמַּחֲזִיק מַעֲמָד עַד קֵץ הוּא יִוָּשַׁע. 14וּבְשׂוֹרָה זוֹ שֶׁל הַמַּלְכוּת תֻּכְרַז בְּכָל הָעוֹלָם לְעֵדוּת לְכָל הַגּוֹיִים וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא הַקֵּץ."
צרה גדולה
15"לָכֵן כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת הַשִּׁקּוּץ הַמְּשֺׁמֵם, כַּנֶּאֱמַר בְּפִי דָּנִיאֵל הַנָּבִיא, עוֹמֵד בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ – עַל הַקּוֹרֵא לְהָבִין – 16אֲזַי הַנִּמְצָאִים בִּיהוּדָה, שֶׁיָּנוּסוּ אֶל הֶהָרִים; 17מִי שֶׁעַל הַגַּג אַל יֵרֵד לָקַחַת חֲפָצִים מִבֵּיתוֹ, 18וּמִי שֶׁבַּשָּׂדֶה אַל יַחֲזֺר לָקַחַת אֶת בִּגְדוֹ. 19וְאוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵם. 20בְּרַם הִתְפַּלְּלוּ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מְנוּסַתְכֶם בַּחֺרֶף אַף לֹא בְּשַׁבָּת, 21כִּי אָז תִּהְיֶה צָרָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּמוֹהָ מֵרֵאשִׁית הָעוֹלָם וְעַד עַתָּה, אַף לֹא תִּהְיֶה כָּמוֹהָ. 22וְאִלּוּלֵא קֻצְּרוּ הַיָּמִים הָהֵם לֹא הָיָה נִצָּל כָּל בָּשָׂר, אַךְ לְמַעַן הַבְּחִירִים יְקֻצְּרוּ הַיָּמִים הָהֵם. 23אִם יֺאמַר לָכֶם אִישׁ בָּעֵת הַהִיא, 'הִנֵּה פֺּה הַמָּשִׁיחַ' אוֹ 'הִנֵּהוּ שָׁם', אַל תַּאֲמִינוּ, 24כִּי יָקוּמוּ מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר וּנְבִיאֵי שֶׁקֶר וְיִתְּנוּ אוֹתוֹת גְּדוֹלִים וּמוֹפְתִים כְּדֵי לְהַתְעוֹת, אִם אֶפְשָׁר, גַּם אֶת הַבְּחִירִים. 25הִנֵּה מֵרֺאשׁ אָמַרְתִּי לָכֶם. 26לָכֵן אִם יֺאמְרוּ לָכֶם 'הִנֵהוּ בַּמִּדְבָּר', אַל תֵּצְאוּ; 'הִנֵּהוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים', אַל תַּאֲמִינוּ; 27כִּי כַּבָּרָק הַיּוֹצֵא מִמִּזְרָח וּמֵאִיר עַד מַעֲרָב כֵּן יִהְיֶה בּוֹאוֹ שֶׁל בֶּן־הָאָדָם. 28בַּמָּקוֹם שֶׁהַגְּוִיָּה נִמְצֵאת, שָׁם יִקָּבְצוּ הַנְּשָׁרִים."
בואו של בן־האדם
29"מִיָּד אַחֲרֵי צָרַת הַיָּמִים הָהֵם תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ אוֹרוֹ, הַכּוֹכָבִים יִפְּלוּ מִן הַשָּׁמַיִם וְכֺחוֹת הַשָּׁמַיִם יִזְדַּעְזְעוּ. 30אָז יֵרָאֶה אוֹת בֶּן־הָאָדָם בַּשָּׁמַיִם וְאָז יִסְפְּדוּ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ וְיִרְאוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם בָּא עִם עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם בִּגְבוּרָה וּבְכָבוֹד רַב. 31וְהוּא יִשְׁלַח אֶת מַלְאָכָיו בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וִיקַבְּצוּ אֶת בְּחִירָיו מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת, מִקְצוֹת הַשָּׁמַיִם עַד קְצוֹתָם.
32לִמְדוּ אֶת הַמָּשָׁל מִן הַתְּאֵנָה: כַּאֲשֶׁר עֲנָפֶיהָ מִתְרַכְּכִים וְהֶעָלִים צָצִים יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁהַקַּיִץ קָרוֹב. 33כֵּן גַם אַתֶּם, כִּרְאוֹתְכֶם אֶת כָּל אֵלֶּה דְּעוּ כִּי קָרוֹב הוּא בַּפֶּתַח. 34אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁלֹּא יַעֲבֺר הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יִהְיוּ כָּל אֵלֶּה.
35הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעַבְרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעַבְרוּ. 36אֲבָל אֶת הַיּוֹם הַהוּא וְהַשָּׁעָה אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ, גַּם לֹא מַלְאֲכֵי הַשָּׁמַיִם וְגַם לֹא הַבֵּן, אֶלָּא הָאָב לְבַדּוֹ. 37כִּימֵי נֺחַ כֵּן יִהְיֶה בּוֹאוֹ שֶׁל בֶּן־הָאָדָם. 38כְּמוֹ שֶׁבַּיָּמִים קֺדֶם לַמַּבּוּל הָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמִתְחַתְּנִים עַד הַיּוֹם שֶׁנִּכְנַס נֺחַ לַתֵּבָה 39וְלֹא יָדְעוּ עַד שֶׁבָּא הַמַּבּוּל וְסָחַף אֶת הַכֺּל, כָּךְ יִהְיֶה גַּם בּוֹאוֹ שֶׁל בֶּן־הָאָדָם. 40אוֹתָהּ עֵת יִהְיוּ שְׁנַיִם בַּשָּׂדֶה, אֶחָד יִלָּקַח וְאֶחָד יֵעָזֵב; 41שְׁתַּיִם טוֹחֲנוֹת בָּרֵחַיִם – אַחַת תִּלָּקַח וְאַחַת תֵּעָזֵב. 42עַל כֵּן עִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר, כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים בְּאֵיזֶה יוֹם יָבוֹא אֲדוֹנְכֶם. 43וְזֺאת דְּעוּ: אִלּוּ יָדַע בַּעַל הַבַּיִת בְּאֵיזוֹ אַשְׁמוּרָה יָבוֹא הַגַּנָּב, הָיָה שׁוֹקֵד וְלֹא מַנִּיחַ לוֹ לַחְדֺּר לְבֵיתוֹ. 44לָכֵן הֱיוּ מוּכָנִים גַּם אַתֶּם, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּכֶם יָבוֹא בֶּן־הָאָדָם."
העבד הנאמן או הבלתי נאמן
45"מִי הוּא אֵפוֹא הָעֶבֶד הַנֶּאֱמָן שֶׁהִפְקִידוֹ הָאָדוֹן עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ לָתֵת לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ? 46אַשְׁרֵי הָעֶבֶד שֶׁיָּבוֹא אֲדוֹנָיו וְיִמְצָא אוֹתוֹ עוֹשֶׂה כֵּן. 47אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, הוּא יַפְקִיד אוֹתוֹ עַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ. 48אֲבָל אִם הָעֶבֶד הָרָע יֺאמַר בְּלִבּוֹ 'אֲדוֹנִי מִתְמַהְמֵהַּ' 49וְיַתְחִיל לְהַכּוֹת אֶת חֲבֵרָיו הָעֲבָדִים וְיֺאכַל וְיִשְׁתֶּה עִם הַשִּׁכּוֹרִים, 50בּוֹא יָבוֹא אֲדוֹנָיו שֶׁל הָעֶבֶד הַהוּא בְּיוֹם שֶׁאֵינוֹ מְצַפֶּה לוֹ וּבְשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, 51יְשַׁסֵּף אוֹתוֹ וְיָשִׂים חֶלְקוֹ עִם הַצְּבוּעִים; שָׁם יִהְיוּ הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם."
Currently Selected:
מתי כד: תנ״ך ומודרני
Highlight
Share
Copy
Want to have your highlights saved across all your devices? Sign up or sign in
Copyright 2018 © All Rights Reserved
The Bible Society in Israel
Jerusalem, Israel.
כל הזכויות שמורות לחברה לכתבי הקודש בישראל