יוחנן ה

ריפוי חולה על־יד בריכת בית חסדא

1אַחֲרֵי כֵן הָיָה חַג לַיְּהוּדִים וְיֵשׁוּעַ עָלָה לִירוּשָׁלַיִם. 2בִּירוּשָׁלַיִם, עַל־יַד שַׁעַר הַצֺּאן הָיְתָה בְּרֵכָה, שֶׁנִּקְרְאָה בֵּית חַסְדָּא, וּסְבִיבָהּ חָמֵשׁ אַכְסַדְרָאוֹת בַּעֲלוֹת עַמּוּדִים. 3בָּאַכְסַדְרָאוֹת הָאֵלֶּה שָׁכְבוּ הַרְבֵּה חוֹלִים וְעִוְרִים וּפִסְחִים וִיבֵשֵׁי אֵבָרִים.#ה 3‏-4: איברים – כמה כתבי יד מוסיפים את הקטע הבא: בצפיה לתנועת המים, 4 שכן מלאך יהוה היה יורד לעתים מזמנות אל הברכה ומניע את המים, ומי שירד לתוכה ראשון לאחר תנועת המים נרפא מכל מחלה שהיתה לו. 5הָיָה שָׁם אִישׁ אֶחָד וְהוּא בְּחָלְיוֹ שְׁלוֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים. 6יֵשׁוּעַ רָאָה אוֹתוֹ שׁוֹכֵב וְיָדַע כִּי זְמַן רַב הוּא חוֹלֶה. שָׁאַל אוֹתוֹ: "אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת בָּרִיא?"

7הֵשִׁיב לוֹ הַחוֹלֶה: "אֲדוֹנִי, אֵין אִתִּי אִישׁ שֶׁיָּטִיל אוֹתִי לַבְּרֵכָה בְּעֵת תְּנוּעַת הַמַּיִם. עַד שֶׁאֲנִי בָּא, אַחֵר יוֹרֵד לְפָנַי."

8אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "קוּם, קַח אֶת מִשְׁכָּבְךָ וְהִתְהַלֵּךְ." 9מִיָּד נִרְפָּא, לָקַח אֶת מִשְׁכָּבוֹ וְהִתְהַלֵּךְ. אוֹתוֹ יוֹם הָיָה יוֹם שַׁבָּת.

10אָמְרוּ רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים לָאִישׁ שֶׁנִּרְפָּא: "שַׁבָּת הַיּוֹם; אָסוּר לְךָ לָשֵׂאת אֶת מִשְׁכָּבְךָ."

11הֵשִׁיב לָהֶם: "זֶה שֶׁרִפֵּא אוֹתִי, הוּא אָמַר לִי, 'קַח אֶת מִשְׁכָּבְךָ וְהִתְהַלֵּךְ'."

12שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "מִיהוּ הָאִישׁ שֶׁאָמַר לְךָ 'קַח וְהִתְהַלֵּךְ'?" 13אֶלָּא שֶׁהַנִּרְפָּא לֹא יָדַע מִיהוּ, כִּי יֵשׁוּעַ חָמַק בִּהְיוֹת הָמוֹן רַב בַּמָּקוֹם.

14לְאַחַר מִכֵּן פָּגַשׁ אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְאָמַר לוֹ: "הִנֵּה נִרְפֵּאתָ. אַל תּוֹסִיף לַחֲטֺא פֶּן תְּאֻנֶּה לְךָ רָעָה גְּדוֹלָה מִזֺּאת."

15הָלַךְ הָאִישׁ וְסִפֵּר לְרָאשֵׁי הַיְּהוּדִים כִּי יֵשׁוּעַ הוּא שֶׁרִפֵּא אוֹתוֹ. 16לָכֵן הֵם רָדְפוּ אֶת יֵשׁוּעַ, כִּי עָשָׂה זֺאת בְּשַׁבָּת. 17הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אָבִי פּוֹעֵל עַד עַתָּה וְגַם אֲנִי פּוֹעֵל." 18מִשּׁוּם כָּךְ עוֹד יוֹתֵר הִשְׁתַּדְּלוּ לַהֲרֺג אוֹתוֹ, כִּי לֹא רַק שֶׁהֵפֵר אֶת הַשַּׁבָּת אֶלָּא גַּם אָמַר שֶׁהָאֱלֹהִים הוּא אָבִיו וְעָשָׂה עַצְמוֹ שָׁוֶה לֵאלֹהִים.

סמכותו של הבן

19עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, הַבֵּן אֵינֶנּוּ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר מִלִּבּוֹ זוּלָתִי מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה אֶת הָאָב עוֹשֶׂה. כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הָאָב – זֺאת גַּם הַבֵּן עוֹשֶׂה כָּמוֹהוּ, 20כִּי הָאָב אוֹהֵב אֶת הַבֵּן וּמַרְאֶה לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה. וּמַעֲשִׂים גְּדוֹלִים מֵאֵלֶּה יַרְאֶה לוֹ, עַד כִּי תִּתְפַּלְּאוּ; 21כִּי כְּשֵׁם שֶׁהָאָב מֵעִיר וּמְחַיֶּה אֶת הַמֵּתִים, כֵּן גַּם הַבֵּן מְחַיֶּה אֶת מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה. 22הָאָב אֵינֶנּוּ שׁוֹפֵט אִישׁ, אֶלָּא נָתַן אֶת כָּל הַמִּשְׁפָּט בְּיַד הַבֵּן 23כְּדֵי שֶׁהַכֺּל יְכַבְּדוּ אֶת הַבֵּן כְּמוֹ שֶׁמְּכַבְּדִים אֶת הָאָב. מִי שֶׁאֵינוֹ מְכַבֵּד אֶת הַבֵּן, אֵינוֹ מְכַבֵּד אֶת הָאָב אֲשֶׁר שָׁלַח אוֹתוֹ. 24אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרִי וּמַאֲמִין לְשׁוֹלְחִי יֵשׁ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם וְאֵינוֹ בָּא בְּמִשְׁפָּט כִּי אִם עָבַר מִמָּוֶת לְחַיִּים. 25אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, תָּבוֹא שָׁעָה, וְכָעֵת הִיא, שֶׁהַמֵּתִים יִשְׁמְעוּ אֶת קוֹל בֶּן־הָאֱלֹהִים וְהַשּׁוֹמְעִים יִחְיוּ, 26כִּי כְּשֵׁם שֶׁלָּאָב יֵשׁ חַיִּים בְּעַצְמוֹ, כָּךְ גַּם נָתַן לַבֵּן שֶׁיִּהְיוּ לוֹ חַיִּים בְּעַצְמוֹ. 27גַּם סַמְכוּת נָתַן לוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, כִּי בֶּן־הָאָדָם הוּא. 28אַל תִּתְמְהוּ עַל זֺאת, כִּי תָּבוֹא שָׁעָה שֶׁכָּל שׁוֹכְנֵי קֶבֶר יִשְׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹ, 29וְיֵצְאוּ עוֹשֵׂי הַטּוֹב לִתְקוּמָה שֶׁל חַיִּים וְעוֹשֵׂי הָרָע לִתְקוּמָה שֶׁל מִשְׁפָּט."

המעידים על ישוע

30"אֵין אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר מִלִּבִּי. לְפִי מַה שֶּׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ אֲנִי שׁוֹפֵט. וּמִשְׁפָּטִי צוֹדֵק, מִפְּנֵי שֶׁאֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ אֶת רְצוֹנִי אֶלָּא אֶת רְצוֹן שׁוֹלְחִי. 31אִם אָנֺכִי מֵעִיד עַל עַצְמִי, עֵדוּתִי אֵינֶנָּה אֱמֶת. 32יֵשׁ אַחֵר הַמֵּעִיד עָלַי, וְיוֹדֵעַ אֲנִי כִּי עֵדוּת אֱמֶת הוּא מֵעִיד עָלַי. 33אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֶל יוֹחָנָן וְהוּא הֵעִיד עַל הָאֱמֶת, 34אַךְ אֲנִי לֹא מֵאָדָם מְקַבֵּל אֶת הָעֵדוּת. אוּלָם אוֹמֵר אֲנִי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כְּדֵי שֶׁאַתֶּם תִּוָּשְׁעוּ. 35הוּא הָיָה הַנֵּר הַדּוֹלֵק וּמֵאִיר וְאַתֶּם חֲפַצְתֶּם לִשְׂמֺחַ לְשָׁעָה בְּאוֹרוֹ, 36אַךְ אֲנִי יֵשׁ לִי עֵדוּת גְּדוֹלָה מֵעֵדוּת יוֹחָנָן, שֶׁכֵּן הַמַּעֲשִׂים שֶׁנָּתַן לִי הָאָב לְהַשְׁלִימָם – אוֹתָם הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה – מְעִידִים עָלַי שֶׁהָאָב שְׁלָחַנִי.

37וְהָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי הוּא הֵעִיד עָלַי. אֶת קוֹלוֹ מֵעוֹלָם לֹא שְׁמַעְתֶּם וְאֶת מַרְאֵהוּ לֹא רְאִיתֶם. 38דְּבָרוֹ אֵינוֹ שׁוֹכֵן בָּכֶם, כִּי אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים לָזֶה אֲשֶׁר הָאָב שְׁלָחוֹ. 39#ה 39: אתם חוקרים – או: חִקְרוּאַתֶּם חוֹקְרִים אֶת הַכְּתוּבִים, כִּי חוֹשְׁבִים אַתֶּם שֶׁיֵּשׁ לָכֶם חַיֵּי עוֹלָם בָּהֶם; וְהֵם הַמְּעִידִים עָלַי. 40וְאִלּוּ אַתֶּם אֵינְכֶם רוֹצִים לָבוֹא אֵלַי כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לָכֶם חַיִּים.

41אֵין אֲנִי לוֹקֵחַ לִי כָּבוֹד מִבְּנֵי אָדָם. 42וְאוּלָם אֲנִי מַכִּיר אֶתְכֶם: אֵין לָכֶם אַהֲבַת אֱלֹהִים בְּקִרְבְּכֶם. 43אֲנִי בָּאתִי בְּשֵׁם אָבִי וְלֹא קִבַּלְתֶּם אוֹתִי; אִם יָבוֹא אַחֵר בְּשֵׁם עַצְמוֹ – אוֹתוֹ תְּקַבְּלוּ. 44כֵּיצַד תּוּכְלוּ לְהַאֲמִין בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם מְקַבְּלִים כָּבוֹד אִישׁ מֵרֵעֵהוּ וְאֶת הַכָּבוֹד מֵאֱלֹהִים הָאֶחָד אֵינְכֶם מְבַקְּשִׁים? 45אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁאֲנִי אֶטְעַן עֲלֵיכֶם לִפְנֵי אָבִי. מֺשֶׁה אֲשֶׁר שַׂמְתֶּם בּוֹ בִּטְחוֹנְכֶם הוּא הַטּוֹעֵן עֲלֵיכֶם. 46אִלּוּ הֶאֱמַנְתֶּם לְמֺשֶׁה, הֱיִיתֶם מַאֲמִינִים לִי, כִּי עָלַי כָּתַב. 47אֲבָל אִם לִכְתָבָיו אֵינְכֶם מַאֲמִינִים, אֵיךְ תַּאֲמִינוּ לִדְבָרַי?"

Currently Selected:

יוחנן ה: תנ״ך ומודרני

Highlight

Copy