מעשי השליחים ט

שאול נכנע לישוע המשיח

1וְשָׁאוּל עוֹדֶנּוּ מֵפִיחַ אִיּוּמִים וָרֶצַח נֶגֶד תַּלְמִידֵי הָאָדוֹן. הוּא בָּא אֶל הַכֺּהֵן הַגָּדוֹל 2וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אִגְּרוֹת לְבָתֵּי הַכְּנֶסֶת בְּדַמֶּשֶׂק, כְּדֵי שֶׁיֶּאֱסֺר בִּכְבָלִים אֶת מִי שֶׁיִּמְצָא מִן הַמַּחֲזִיקִים בַּדֶּרֶךְ הַהִיא, הֵן גְּבָרִים וְהֵן נָשִׁים, וְיָבִיא אוֹתָם לִירוּשָׁלַיִם. 3בְּעֵת שֶׁהָלַךְ וְהִתְקָרֵב לְדַמֶּשֶׂק, פִּתְאוֹם נָגַהּ סְבִיבוֹ אוֹר מִן הַשָּׁמַיִם. 4הוּא נָפַל אַרְצָה וְשָׁמַע קוֹל אוֹמֵר אֵלָיו: "שָׁאוּל, שָׁאוּל, לָמָּה תִּרְדְּפֵנִי?"

5שָׁאַל שָׁאוּל: "מִי אַתָּה, אֲדוֹנִי?"

"אָנֺכִי יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר אַתָּה רוֹדֵף. 6אֲבָל קוּם לֵךְ הָעִירָה וְיֵאָמֵר לְךָ מַה שֶּׁעָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת."

7הָאֲנָשִׁים הַנּוֹסְעִים אִתּוֹ עָמְדוּ אִלְּמִים. הֵם שָׁמְעוּ אֶת הַקּוֹל, אַךְ לֹא רָאוּ אִישׁ. 8שָׁאוּל קָם מִן הָאָרֶץ וּכְשֶׁפָּקַח אֶת עֵינָיו לֹא רָאָה דָּבָר. הֶחֱזִיקוּ בְּיָדוֹ וְהוֹלִיכוּהוּ לְדַמֶּשֶׂק. 9בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים לֹא רָאָה בְּעֵינָיו וְלֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה.

10בְּדַמֶּשֶׂק הָיָה תַּלְמִיד אֶחָד, חֲנַנְיָה שְׁמוֹ, וְהָאָדוֹן אָמַר אֵלָיו בְּמַרְאֵה חָזוֹן: "חֲנַנְיָה!"

הוּא הֵשִׁיב: "הִנְנִי, אֲדוֹנִי." 11אָמַר אֵלָיו הָאָדוֹן: "קוּם לֵךְ אֶל הָרְחוֹב הַנִּקְרָא יָשָׁר וּבַקֵּשׁ בְּבֵית יְהוּדָה אִישׁ טַרְסִי, שָׁאוּל שְׁמוֹ. הִנֵּהוּ מִתְפַּלֵּל 12וּבְחָזוֹן רָאָה אִישׁ, חֲנַנְיָה שְׁמוֹ, נִכְנָס וְסוֹמֵךְ אֶת יָדָיו עָלָיו כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה שׁוּב."

13הֵשִׁיב חֲנַנְיָה: "אֲדוֹנִי, שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבִּים עַל הָאִישׁ הַזֶּה, כַּמָּה רָעוֹת עָשָׂה לִקְדוֹשֶׁיךָ בִּירוּשָׁלַיִם. 14וְגַם פֺּה יֵשׁ לוֹ סַמְכוּת מֵאֵת רָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים לֶאֱסֺר אֶת כָּל הַקּוֹרְאִים בְּשִׁמְךָ."

15אָמַר לוֹ הָאָדוֹן: "לֵךְ, כִּי כְּלִי נִבְחָר הוּא לִי לָשֵׂאת אֶת שְׁמִי לִפְנֵי גּוֹיִם וּמְלָכִים וְלִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. 16וַאֲנִי אַרְאֶה לוֹ כַּמָּה עָלָיו לִסְבֺּל לְמַעַן שְׁמִי."

17הָלַךְ חֲנַנְיָה וְנִכְנַס לַבַּיִת; הוּא סָמַךְ אֶת יָדָיו עָלָיו וְאָמַר: "שָׁאוּל אָחִי, הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ שֶׁנִּרְאָה אֵלֶיךָ בְּדֶרֶךְ בּוֹאֲךָ שְׁלָחַנִי כְּדֵי שֶׁתִּרְאֶה שׁוּב וְתִמָּלֵא רוּחַ הַקֺּדֶשׁ." 18מִיָּד נָפְלוּ מֵעֵינָיו כְּמוֹ קַשְׂקַשִּׂים וְנִפְקְחוּ עֵינָיו. הוּא קָם וְנִטְבַּל, 19וּלְאַחַר שֶׁאָכַל הִתְחַזֵּק.

שאול מבשר את הבשורה בדמשק

כַּמָּה יָמִים שָׁהָה בְּדַמֶּשֶׂק עִם הַתַּלְמִידִים 20וּבְלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ הִכְרִיז עַל יֵשׁוּעַ בְבָתֵּי הַכְּנֶסֶת, שֶׁהוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים. 21נִדְהֲמוּ כָּל הַשּׁוֹמְעִים וְאָמְרוּ: "הֲרֵי זֶהוּ הָאִישׁ שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עָשָׂה שַׁמּוֹת בְּקֶרֶב הַקּוֹרְאִים בַּשֵּׁם הַזֶּה וּלְמַטָּרָה זֺאת בָּא הֵנָּה, לַהֲבִיאָם בִּכְבָלִים אֶל הַכֺּהֲנִים הַגְּדוֹלִים." 22בְּרַם שָׁאוּל נִתְמַלֵּא בְּיֶתֶר כֺּחַ וְהֵבִיךְ אֶת הַיְּהוּדִים הַגָּרִים בְּדַמֶּשֶׂק בְּהוֹכִיחוֹ כִּי זֶהוּ הַמָּשִׁיחַ.

23כַּעֲבֺר זְמַן נִכָּר נוֹעֲצוּ יְהוּדִים אֵלֶּה לַהֲמִיתוֹ, 24אַךְ מְזִמָּתָם נוֹדְעָה לְשָׁאוּל. מֵאַחַר שֶׁשָּׁמְרוּ אֶת הַשְּׁעָרִים יוֹמָם וָלַיְלָה כְּדֵי לְהָרְגוֹ, 25לָקְחוּ אוֹתוֹ הַתַּלְמִידִים בַּלַּיְלָה וְהוֹרִידוּהוּ בְּסַל מִן הַחוֹמָה.

שאול בירושלים

26כַּאֲשֶׁר בָּא שָׁאוּל לִירוּשָׁלַיִם וְנִסָּה לְהִלָּווֹת אֶל הַתַּלְמִידִים פָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ כֻּלָּם, כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁהוּא תַּלְמִיד. 27לָקַח אוֹתוֹ בַּר־נַבָּא וֶהֱבִיאוֹ אֶל הַשְּׁלִיחִים. הוּא סִפֵּר לָהֶם כֵּיצַד רָאָה שָׁאוּל בַּדֶּרֶךְ אֶת הָאָדוֹן, שֶׁגַּם דִּבֵּר אֵלָיו, וְכֵיצַד בְּדַמֶּשֶׂק דִּבֵּר בְּבִטָּחוֹן בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ. 28אַחֲרֵי כֵן הָיָה שָׁאוּל אִתָּם, יוֹצֵא וּבָא בִּירוּשָׁלַיִם וּמְדַבֵּר בְּבִטָּחוֹן בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ. 29הוּא דִּבֵּר וְגַם הִתְוַכֵּחַ עִם הַיְּהוּדִים הַיְּוָנִים וְהֵם נִסּוּ לַהֲמִיתוֹ. 30כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לָאַחִים הוֹרִידוּהוּ לְקֵיסַרְיָה וְשָׁלְחוּ אוֹתוֹ אֶל טַרְסוֹס. 31בְּאוֹתָהּ עֵת הָיָה שָׁלוֹם לַקְּהִלָּה בְּכָל יְהוּדָה וְהַגָּלִיל וּבְשׁוֹמְרוֹן; הִיא נִבְנְתָה וְהִתְהַלְּכָה בְּיִרְאַת יהוה, וְגָדְלָה בְּמִסְפָּר בְּעִדּוּד רוּחַ הַקֺּדֶשׁ.

נס של ריפוי ונס של תחייה על־ידי כיפא

32כַּאֲשֶׁר סָבַב כֵּיפָא בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת יָרַד גַּם אֶל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁגָּרוּ בְּלוֹד. 33שָׁם מָצָא אִישׁ, אַיְנֵאַס שְׁמוֹ, וְהוּא מְשֻׁתָּק וְשׁוֹכֵב בַּמִּטָּה זֶה שְׁמוֹנֶה שָׁנִים. 34אָמַר אֵלָיו כֵּיפָא: "אַיְנֵאַס, יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מְרַפֵּא אוֹתְךָ! קוּם וְסַדֵּר אֶת מִטָּתְךָ!" הוּא קָם מִיָּד. 35רָאוּ אוֹתוֹ כָּל תּוֹשָׁבֵי לוֹד וְהַשָּׁרוֹן וּפָנוּ אֶל הָאָדוֹן.

36בְּיָפוֹ הָיְתָה תַּלְמִידָה וּשְׁמָהּ טָבִיתָא, כְּלוֹמַר צְבִיָּה, וְהִיא רַבַּת מַעֲשִׂים טוֹבִים וּמַרְבָּה בִּגְמִילוּת חֲסָדִים. 37בַּיָּמִים הָהֵם חָלְתָה וָמֵתָה, וּלְאַחַר שֶׁרְחָצוּהָ שָׂמוּ אוֹתָהּ בַּחֲדַר הָעֲלִיָּה. 38כֵּיוָן שֶׁלּוֹד קְרוֹבָה לְיָפוֹ וְהַתַּלְמִידִים שָׁמְעוּ כִּי כֵּיפָא שָׁם, שָׁלְחוּ אֵלָיו שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְהַפְצִיר בּוֹ שֶׁיְּמַהֵר לָבוֹא אֲלֵיהֶם. 39כֵּיפָא קָם וְהָלַךְ אִתָּם. כְּשֶׁהִגִּיעַ הִכְנִיסוּהוּ אֶל הָעֲלִיָּה, וְכָל הָאַלְמָנוֹת עָמְדוּ לְיָדוֹ בּוֹכִיּוֹת וְהֶרְאוּ לוֹ כֻּתֳּנוֹת וּבְגָדִים שֶׁעָשְׂתָה צְבִיָּה בְּעוֹדָהּ עִמָּהֶן. 40הוֹצִיא כֵּיפָא אֶת כֻּלָּם הַחוּצָה, כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְהִתְפַּלֵּל, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הַגּוּפָה אָמַר: "טָבִיתָא, קוּמִי!" הִיא פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ וּכְשֶׁרָאֲתָה אֶת כֵּיפָא יָשְׁבָה. 41הוּא הוֹשִׁיט אֵלֶיהָ אֶת יָדוֹ וְהֵקִים אוֹתָהּ. אָז קָרָא לַקְּדוֹשִׁים וְלָאַלְמָנוֹת וְהִצִּיג אוֹתָהּ חַיָּה לִפְנֵיהֶם. 42הַדָּבָר נוֹדַע בְּכָל יָפוֹ וְרַבִּים הֶאֱמִינוּ בָּאָדוֹן. 43אַחֲרֵי כֵן נִשְׁאַר כֵּיפָא בְּיָפוֹ יָמִים רַבִּים אֵצֶל אִישׁ אֶחָד שֶׁהִתְפַּרְנֵס מֵעִבּוּד עוֹרוֹת, שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ.

Currently Selected:

מעשי השליחים ט: תנ״ך ומודרני

Highlight

Copy