השניה אל הקורינתים ה
ה
1אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאִם יֵהָרֵס בֵּית מִשְׁכָּנֵנוּ הָאַרְצִי, יֵשׁ לָנוּ בִּנְיָן מֵאֵת אֱלֹהִים, בַּיִת שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֵׂה יָדַיִם וְהוּא בַּשָּׁמַיִם לְעוֹלָמִים. 2הֵן בָּזֶה, בְּמִשְׁכָּנֵנוּ הָאַרְצִי, נֶאֱנָחִים אָנוּ וְעַזִּים כִּסּוּפֵינוּ לִלְבֺּשׁ גַּם אֶת בֵּיתֵנוּ אֲשֶׁר מִן הַשָּׁמַיִם – 3אִם אָמְנָם נִמָּצֵא עוֹד לְבוּשִׁים וְלֹא עֲרֻמִּים – 4כִּי גַּם בִּהְיוֹתֵנוּ בְּמִשְׁכָּנֵנוּ כָּעֵת, נֶאֱנָחִים אָנוּ מִכֺּבֶד הַמַּשָּׂא; שֶׁהֲרֵי אֵינֶנּוּ חֲפֵצִים לְהִתְפַּשֵּׁט, אֶלָּא לְהוֹסִיף לְבוּשׁ בְּאֺפֶן שֶׁהַכָּפוּף לַמָּוֶת יִבָּלַע עַל־יְדֵי הַחַיִּים. 5וֵאלֹהִים הוּא אֲשֶׁר הֵכִין אוֹתָנוּ לְכָךְ וְנָתַן לָנוּ אֶת עֵרְבוֹן הָרוּחַ.
6עַל כֵּן מְלֵאֵי בִּטָּחוֹן אָנוּ בְּכָל עֵת וְיוֹדְעִים כִּי בְּהִמָּצְאֵנוּ בַּגּוּף רְחוֹקִים אָנוּ מִן הָאָדוֹן, 7שֶׁכֵּן עַל־פִּי אֱמוּנָה אֲנַחְנוּ מִתְהַלְּכִים וְלֹא עַל־פִּי מַרְאֵה עֵינַיִם. 8וְאוּלָם מְלֵאֵי בִּטָּחוֹן אָנוּ וּמַעְדִּיפִים לָצֵאת מִמִּשְׁכַּן הַגּוּף וְלָבוֹא הַבַּיְתָה אֶל הָאָדוֹן. 9לָכֵן גַּם שׁוֹאֲפִים אָנוּ לִהְיוֹת רְצוּיִים לְפָנָיו, בֵּין שֶׁאָנוּ בְּמִשְׁכָּנֵנוּ בֵּין שֶׁאָנוּ מִחוּצָה לוֹ, 10כִּי כֻּלָּנוּ חַיָּבִים לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי כֵּס הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הַמָּשִׁיחַ, לְמַעַן יְקַבֵּל כָּל אֶחָד כְּפִי הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה בְּעֵת הֱיוֹתוֹ בַּגּוּף, אִם טוֹב וְאִם רַע.
שירות הריצוי
11מִתּוֹךְ הַכָּרַת יִרְאַת אֲדֺנָי אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עַל לֵב בְּנֵי אָדָם כְּדֵי לְשַׁכְנְעָם. גְּלוּיִים אָנוּ לֵאלֹהִים, וַאֲנִי מְקַוֶּה שֶׁאֲנַחְנוּ גְּלוּיִים גַּם לְעֵינֵי מַצְפּוּנְכֶם. 12אֵין אָנוּ שׁוּב מְשַׁבְּחִים אֶת עַצְמֵנוּ לִפְנֵיכֶם, אֶלָּא נוֹתְנִים בְּיֶדְכֶם סִבָּה לְהִתְגָּאוֹת בָּנוּ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם מַה לְּהַצִּיב נֶגֶד הָאֲנָשִׁים הַמִּתְגָּאִים בְּמַרְאֵה פָּנִים וְלֹא בְּמַה שֶּׁבַּלֵּב. 13וְאִם יָצָאנוּ מִדַּעְתֵּנוּ, הֲרֵי זֶה לְמַעַן אֱלֹהִים; וְאִם מְפֻכָּחִים אָנוּ, הֲרֵי זֶה לְמַעַנְכֶם; 14שֶׁכֵּן אַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ דּוֹחֶקֶת בָּנוּ, בְּהַכִּירֵנוּ שֶׁאֶחָד מֵת בְּעַד הַכֺּל, לָכֵן הַכֺּל מֵתוּ. 15וּבְעַד הַכֺּל הוּא מֵת, כְּדֵי שֶׁאֵלֶּה הַחַיִּים לֹא יִחְיוּ עוֹד לְמַעַן עַצְמָם, אֶלָּא לְמַעַן זֶה אֲשֶׁר מֵת וְקָם בַּעֲדָם. 16עַל כֵּן מֵעַתָּה אֵין אָנוּ מַכִּירִים אִישׁ עַל־פִּי רְאוּת אֱנוֹשִׁית;#ה 16: ראות אנושית – מילולית: על־פי בשר וְגַם אִם הִכַּרְנוּ אֶת הַמָּשִׁיחַ עַל־פִּי רְאוּת אֱנוֹשִׁית, הֲרֵי כָּעֵת אֵינֶנּוּ מַכִּירִים אוֹתוֹ עוֹד בְּאֺפֶן כָּזֶה. 17עַל כֵּן מִי שֶׁנִּמְצָא בַּמָּשִׁיחַ הוּא בְּרִיאָה חֲדָשָׁה. הַיְשָׁנוֹת עָבְרוּ; הִנֵּה נִהְיוּ חֲדָשׁוֹת. 18וְהַכֺּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים שֶׁרִצָּה אוֹתָנוּ אֵלָיו עַל־יְדֵי הַמָּשִׁיחַ, וּמָסַר לָנוּ אֶת שֵׁרוּת הָרִצּוּי. 19כְּלוֹמַר: אֱלֹהִים הָיָה בַּמָּשִׁיחַ מְרַצֶּה אֶת הָעוֹלָם אֶל עַצְמוֹ מִבְּלִי לַחְשֺׁב לָהֶם אֶת עֲווֹנוֹתֵיהֶם, וְהוּא שָׂם בָּנוּ אֶת דְּבַר הָרִצּוּי. 20לָכֵן שַׁגְרִירֵי הַמָּשִׁיחַ אָנוּ וֵאלֹהִים כְּמוֹ מַפְצִיר בְּאֶמְצָעוּתֵנוּ. וּבְכֵן מַפְצִירִים אָנוּ בְּשֵׁם הַמָּשִׁיחַ: הִתְרַצּוּ נָא לֵאלֹהִים! 21אֶת זֶה אֲשֶׁר לֹא יָדַע חַטָּאת עָשָׂה לְחַטָּאת בַּעֲדֵנוּ, כְּדֵי שֶׁאָנוּ נִלְבַּשׁ אֶת הַצְּדָקָה שֶׁל אֱלֹהִים בּוֹ.
Currently Selected:
השניה אל הקורינתים ה: תנ״ך ומודרני
Highlight
Share
Copy
Want to have your highlights saved across all your devices? Sign up or sign in
Copyright 2018 © All Rights Reserved
The Bible Society in Israel
Jerusalem, Israel.
כל הזכויות שמורות לחברה לכתבי הקודש בישראל