לוקס 27:6-49
לוקס 27:6-49 תנ״ך ודליטש
אֲבָל אַתֶּם הַשֹּׁמְעִים אֲלֵיכֶם אֲנִי אֹמֵר אֶהֱבוּ אֶת־אֹיְבֵיכֶם הֵיטִיבוּ לְשׂנְאֵיכֶם׃ בָּרֲכוּ אֶת־מְקַלֲלֵיכֶם וְהִתְפַּלֲלוּ בְּעַד מַכְלִימֵיכֶם׃ הַמַּכֶּה אֹתְךָ עַל־הַלְּחִי הַטֵּה־לוֹ גַּם אֶת־הָאַחֶרֶת וְהַלּקֵחַ אֶת־מְעִילְךָ אַל־תִּמְנַע מִמֶּנּוּ גַּם אֶת־כֻּתָּנְתֶּךָ׃ וְכָל־הַשֹּׁאֵל מִמְּךָ תֶּן־לוֹ וְהַלּקֵחַ אֵת אֲשֶׁר לָךְ אַל־תִּתְבַּע מֵאִתּוֹ׃ וְכַאֲשֶׁר תִּרְצוּ שֶׁיַּעֲשׂוּ לָכֶם בְּנֵי הָאָדָם כֵּן תַּעֲשׂוּ־לָהֶם גַּם־אַתֶּם׃ וְאִם־תְּאֵהֲבוּ אֶת־אֹהֲבֵיכֶם מֶה חַסְדְּכֶם כִּי גַם־הַחַטָּאִים אֹהֲבִים אֶת־אֹהֲבֵיהֶם׃ וְאִם תֵּיטִיבוּ לְמֵטִיבֵיכֶם מֶה חַסְדְּכֶם גַּם־הַחַטָּאִים יַעֲשׂוּ־כֵן׃ וְאִם־תַּלְווּ אֶת־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר תְּקַוּוּ לְקַבֵּל מֵהֶם מֶה חַסְדְּכֶם גַּם הַחַטָּאִים מַלְוִים אֶת־הַחַטָּאִים לְמַעַן יוּשַׁב לָהֶם הַמִּלְוֶה׃ אֲבָל אֶהֱבוּ אֶת־אֹיְבֵיכֶם וְהֵיטִיבוּ וְהַלְווּ וְאַל תְּצַפּוּ לְתַשְׁלוּם וִיהִי שְׂכַרְכֶם רַב וִהְיִיתֶם בְּנֵי עֶלְיוֹן כִּי טוֹב הוּא גַּם־לִכְפוּיֵי טוֹבָה וְלָרָעִים׃ לָכֵן הֱיוּ רַחֲמָנִים כַּאֲשֶׁר גַּם־אֲבִיכֶם רַחוּם הוּא׃ וְאַל־תִּשְׁפְּטוּ וְלֹא תִשָּׁפֵטוּ אַל־תְּחַיְּבוּ וְלֹא תְחֻיָּבוּ נַקּוּ וְתִנָּקוּ׃ תְּנוּ וְתִנָּתֵן לָכֶם וּמִדָּה יָפָה דְּחוּקָה וּגְדוּשָׁה וּמֻשְׁפָּעָה יָשִׁיבוּ אֶל־חֵיקְכֶם כִּי בַמִּדָּה אֲשֶׁר אַתֶּם מוֹדֲדִים יִמַּד לָכֶם׃ וַיִּשָׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲיוּכַל עִוֵּר לְהַדְרִיךְ אֶת־הָעִוֵּר הֲלֹא יִפְּלוּ שְׁנֵיהֶם אֶל־הַשָּׁחַת׃ אֵין תַּלְמִיד נַעֲלֶה עַל־רַבּוֹ וְדַיּוֹ לְכָל־תַּלְמִיד שָׁלֵם לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ׃ וְלָמָּה זֶּה אַתָּה רֹאֶה אֶת־הַקֵּסֶם אֲשֶׁר בְּעֵין אָחִיךָ וְאֶת־הַקּוֹרָה בְעֵינְךָ לֹא תַבִּיט׃ וְאֵיךְ תֹּאמַר אֶל־אָחִיךָ אָחִי הַנִּיחָה לִּי וְאָסִיר אֶת־הַקֵּסֶם אֲשֶׁר בְּעֵינֶךָ וְאֵינְךָ רֹאֶה אֶת־הַקּוֹרָה אֲשֶׁר בְּעֵינֶךָ הֶחָנֵף הָסֵר בָּרִאשׁוֹנָה אֶת־הַקּוֹרָה מֵעֵינְךָ וְאַחֲרֵי־כֵן רָאֹה תִרְאֶה לְהָסִיר אֶת־הַקֵּסֶם אֲשֶׁר בְּעֵין אָחִיךָ׃ כִּי־עֵץ טוֹב אֵינֶנּוּ עֹשֶׂה פְּרִי נִשְׁחָת וְעֵץ נִשְׁחָת אֵינֶנּוּ עֹשֶׂה פְּרִי טוֹב׃ כִּי כָל־עֵץ נִכַּר בְּפִרְיוֹ כִּי אֵין אֹסְפִים תְּאֵנִים מִן־הַקֹּצִים אַף אֵין־בֹּצְרִים עֵנָב מִן־הַסְּנֶה׃ אִישׁ טוֹב מֵאוֹצַר לִבּוֹ הַטּוֹב מֵפִיק אֶת־הַטּוֹב וְאִישׁ רַע מֵאוֹצַר לִבּוֹ הָרַע מֵפִיק אֶת־הָרָע כִּי־מִשִּׁפְעַת לֵב אִישׁ יְמַלֵּל פִּיהוּ׃ וְלָמָּה זֶּה אַתֶּם קֹרְאִים לִי אֲדֹנִי אֲדֹנִי וְאֵינְכֶם עֹשִׂים אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי אֹמֵר׃ כָּל־הַבָּא אֵלַי וְשׁוֹמֵעַ אֶת־דְּבָרַי וְעֹשֶׂה אֹתָם אַגִּיד לָכֶם לְמִי הוּא דוֹמֶה׃ דּוֹמֶה הוּא לְאִישׁ בֹּנֶה־בַּיִת אֲשֶׁר הֶעְמִיק לַחְפֹּר וַיְיַסְּדוֹ עַל־הַצּוּר וּכְבוֹא הַשֵּׁטֶף פָּרַץ הַנַּחַל בַּבַּיִת הַהוּא וְלֹא יָכֹל לַהֲנִיעוֹ כִּי־טוֹב מִבְנֵהוּ׃ וַאֲשֶׁר שָׁמַע וְלֹא עָשָׂה דּוֹמֶה לְאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת עַל־הַקַּרְקַע וְאֵין לוֹ יְסוֹד וַיִּפְרָץ־בּוֹ הַנַּחַל וַיִּפֹּל פִּתְאֹם וַיִּגְדַּל שֶׁבֶר הַבַּיִת הַהוּא׃